כתיבת עבודת סמינריון היא עבודה לא פשוטה הדורשת מכם להשקיע זמן רב כדי ליצור עבודה שתתגאו להגישה למרצה שלכם. עבודת סמינריון במדעי הרוח שונה במקצת מכתיבת סמינריון במדעי החברה, אולם בסיס העבודה, החלק העיקרי בה דומה בכל העבודות הסמינריוניות לא משנה באיזה חוג או תחום אתם כותבים.
שלבי כתיבת סמינריון במדעי הרוח
כמו בכל עבודת סמינריון, גם כתיבת סמינריון במדעי הרוח הינה בעלת פרקים מוגדרים מראש.
תחילה עליכם לכתוב את המבוא בצורה. זכרו שהמבוא פותח את העבודה שלכם. המבוא הוא הרקע התיאורטי של העבודה, הוא מציג את המחקר שלכם וסקירה קצרה, כמו גם באיזה כלי מחקר תשתמשו, מה הרקע ההיסטורי של העבודה שלכם ועוד. במדעי הרוח בפרק המבוא אתם כותבים את הנושא שלכם, את הרציונל של המחקר שלכם, את המטרה של המחקר, את שאלת המחקר, את שיטת והשערות המחקר שלכם. למעשה, מה שמופיע במדעי החברה בפרק של מתודולוגיה, במדעי הרוח מופיע בפרק של המבוא.
לאחר מכן אתם מתחילים לכתוב את גוף העבודה.
בגוף העבודה אתם תכללו דיון בנושא שאותו הצגתם במבוא. גוף העבודה הוא בעצם סקירה ספרותית. בגוף העבודה אתם צריכים להוכיח או להפריך את שאלת המחקר שלכם.
לאחר מכן עליכם לכתוב סיכום ומסקנות של מה שגיליתם במהלך המחקר שלכם.
השוני בין סמינריון במדעי החברה למדעי הרוח
במדעי הרוח משתמשים רבות בהערות שוליים. מה שנכתב כאיזכורים במדעי החברה נכתב כהערת שוליים במדעי הרוח.
הערת השוליים נועדה להסב את תשומת לב הקורא לנושא מסוים שנכתב. בהערות השוליים אתם בעצם מפנים את הקוראים לספרות המחקר שלכם.
הבדל נוסף ועיקרי הינו שבהערות השוליים אתם צריכים לרשום איזכורים ברמה של העמוד המדויק בו הופיע מה שכתבתם.
הערות שוליים הם תוספת מידע לקורא, אפשרות לחקור את הנושא בצורה עצמאית.
חשוב מאוד שלא להוסיף הערות שוליים כשלא צריך רק כדי שיהיו הרבה הערות שוליים.
גם בכל הנוגע לרשימה הביבליוגרפית יש הבדל גדול בין מדעי הרוח למדעי החברה. במדעי הרוח עליכם לרשום את העמוד הספציפי בו השתמשתם בהערת השוליים. במוסף, שם ספר או כתב העת יופיע תמיד מוטים. כאשר ישנם יותר משישה כותבים, יופיע שם המחבר הראשון ואז המילה "ואחרים".
שלבי כתיבת העבודה
תחילה יש לבחור את נושא העבודה. למעשה, עליכם לבחור מה מעניין אתכם לחקור.
בשלב הבא עליכם לקרוא קריאה ראשונה של מקורות אקדמיים. הסיבה לכך הינה שעליכם להבין ולדעת האם יש בכלל מקורות אקדמיים בנושא אותו בחרתם לחקור.
לאחר מכן עליכם להגדיר את הבעיה שאותה אתם רוצים לחקור. עליכם להגדיר מה אתם הולכים לחקור, מה בדיוק תנסו לגלות.
בשלב הבא עליכם להחליט על ראשי הפרקים לצורך כתיבת הסקירה הספרותית. כלומר, עליכם להחליט מה ואיך אתם הולכים לחקור את מה שאתם מתכוונים לחקור.
בשלב שאחרי זה אתם מתחילים לאסוף את הרשימה הביבליוגרפית שלכם. אתם מתחילים בעצם לעבוד, לקרוא את המאמרים, להוציא את הנושאים העיקריים, לסכם את מה שחשוב ורלוונטי עבורכם.
7 טיפים אחרונים לכתיבה טובה
- זכרו לכתוב בשפה פשוטה ובהירה – על תתחכמו, על תוסיפו כשלא צריך, השתמשו בניסוח פשוט ככל האפשר. חשוב מאוד שתהיו בהירים בכתיבתכם כדי שהקוראים יבינו את מה שאתם רוצים להגיד.
- אל תסחפו – כתבו ישר וברור כדי שלא תאבדו את חוט המחשבה של הקוראים שלכם. אל תפרטו יותר מדי, על תכתבו דברים לא חשובים או לא קשורים. היצמדו לעיקר ככל הניתן.
- הציגו את הדברים שלכם בצורה מסודרת – אל תדלגו בין השלבים, אל תבלבלו את הקוראים. זכרו שכל טענה שלכם צריכה להיות קשורה לטענה הקודמת והכל צריך להיות מתוך חומר הקריאה, תוך ביסוס על מחקרים אחרים שנעשו ונכתבו לפניכם.
- מסרו מידע מלא ולא חלקי – אל תשתמשו רק במה שמתאים לכם, אלא בכל הממצאים, גם כאלה שמנוגדים או לא מתאימים למה שאתם חוקרים. עליכם להתמודד גם אם מה ששונה מהטענה שלכם. זאת מהות העבודה בעצם.
- תכתבו בצורה ניטרלית ככל הניתן – אל תכתבו בצורה גלויה את הדעות שלכם או כל מעורבות אישית שלכם. זה לא המקום לזה. הימנעו ככל הניתן לביטויים כגון: לדעתי, אני חושב כך, הוכחתי ש… וכדומה.
- תדאגו לכתוב פסקאות ארוכות ולא של שני מפשטים – אל תשתמשו בסימני קריאה והקפידו על רמה גבוהה של כתיבה ככל הניתן. אם אתם כותבים מינוח חדש ולא מוכר, הסבירו אותו. אל תצפו שהקוראים שלכם יחפשו את המינוח במילון. ככה מאבדים את הקוראים שלא מבינים את הרעיון שאתם מנסים להעביר.
- פרטים חשובים – אל תשכחו לרשום דף שער שבו ירשמו שם המוסד, שם החוג, כותרת העבודה שלכם, שם הסמינריון, שם המרצה שלכם, תאריך ההגשה והשם שלכם.
אם אתם זקוקים לעזרה בכתיבת סמינריון, פנו עוד היום למומחים שלנו. הם שם עבורכם.
