העתקת עבודות אקדמיות – עד כמה זה חמור?

העתקת עבודות אקדמיות היא תופעה שחוזרת על עצמה. מה מביא סטודנטים לעשות מעשה זה? ניתן למנות שני סיבות עיקריות, שאינן כמובן מצדיקות את המעשה: עצלות וקושי.

סטודנט שיתעצל בכתיבת עבודה – ישר ילך על "הכסף הקל", שהוא העתקה, וזאת מתוך מקום של "לפטור את עצמו" ובכך "להיפטר" מהעבודה. סטודנט שמתקשה הוא דווקא זה שאינו מתעצל, אך הקושי של כתיבת העבודה שובר אותו, והוא מקצר דרך עם העתקת מילים, וגם מאותה הסיבה של הסוג הראשון: "להיפטר מהעבודה".

בכל זאת מן הראוי לשאול: עד כמה זה חמור? אם אתם רוצים לדעת יותר על אודות הנושא ובהחלט אתם חושבים להעתיק, מאמר זה נכתב בשבילכם, על מנת לכוון אתכם לדרך הנכונה וגם על מנת שתקבלו מידע חשוב בנוגע לכך.

העתקת עבודות אקדמיות

איך נמנעים מהעתקת עבודות אקדמיות?

על מנת להימנע מהעתקת עבודות אקדמיות, קודם צריך לדעת כיצד כותבים עבודות אקדמיות באופן כללי.

כללי הבסיס לכתיבה

תמיד חשוב על להפקיד על כללי בסיס, כמו: כתיבה בגופן דויד (או Time New Roman אם נדרשים לכתוב באנגלית) או בגופן אריאל, גודל הגופן יהיה תמיד בגודל 12, כותרות ותתי כותרות יכולים להיות בגדלים בין 16 ל-20, וכותרות גדולות יותר אף לגודל של 24 ומעלה (כותרות שער לעבודה).

כמובן, תמיד חשוב להקפיד גם על כתיבה אקדמית נאותה, שהיא גם כתיבה מדעית ועניינית.

הפנמה

דרך נוספת להימנעות היא להפנים עד כמה זה חמור. יש מושג באקדמיה שנקרא פלגיאריזם, שפירושו גנבה ספרותית. הכוונה להעתקה או לשימוש לא הוגן בחומרים כתובים ללא אישור הכותב שלהם, ובכך להביא לפגיעה בזכויות היוצרים שלו. סטודנט שנתפס בפלגיאריזם- עשוי לעלות לוועדת משמעת ולקבל אזהרה חמורה ופסילת עבודה במקרה הטוב, פסילת הלימודים שלו במקרה הרע. 

האקדמיה מאוד מקפידה על הנושא, ודורשת בכל תוקף להימנע מהעתקה. אין זה קיים רק באקדמיה, אלא גם בתחומים אחרים. כל ספר שיוצא לאור, בין אם דרך חברת הוצאה לאור ובים אם דרך הוצאה עצמית, מראה בעמודיו הראשונים את הסימון הידוע של "כל הזכויות שמורות". זה קיים רק בזכויות של מוסיקה ושל סרטים.

פגיעה בזכויות יוצרים מהווה עבירה חמורה, ולכן יש להימנע ממנה. יש דרך שלישית להימנע מכך. מהי?

בחלקים הבאים במאמר, נסביר לכם היכן זה בא לידי ביטוי וכיצד ניתן להימנע מכך לפי הדרך השלישית.

העתקת עבודות אקדמיות – היכן זה בא לידי ביטוי?

המוקד הראשון, בו העתקות אקדמיות באות לידי ביטוי, הוא סקירה ספרותית. זהו החלק העיקרי של העבודה, ולתוכו יוצקים תוכן אקדמי מחקרי, שאותו אספתם לאחר מאמצים רבים ומהווה את הרקע התיאורטי של המחקר על אודות הנושא שבחרתם. הדרך השלישית היא כתיבה במילים שלכם את הציטוט האקדמי, עם קרדיט. לדוגמא: "משפט כלשהו (שם מחבר, שנת הוצאה)", ובכך נמנעתם בגדול מפלגיאריזם.

המוקד השני הוא עבודות תרגום. קל מאוד לתרגם כמו תוכי, ובכך לבצע את העבודות הללו שלא כהלכה. בדומה למוקד הראשון, גם יש לתת קרדיט עם ציטוט, ועם כתיבה במילים שלכם. חשוב שזה ייכתב במילים שלכם, כדי שהמרצה יראה שהבנתם על מה מדובר בתוכן, שהופך להיות חלק מן הסקירה. דרך גרועה, כמובן, לתרגום היא דרך "גוגל טרנסלייט". זה מיותר ולא מקורי, הימנעו מכך.

הקפידו על כך, ובכך תצילו את עצמכם מעבירה אקדמית משמעתית.

מידע נוסף ורלוונטי

להרחבה דרך מאמר שקשור להעתקה בכתיבה סמינריוניתלחצו כאן. למידע נוסף ורלוונטי אתם מוזמנים לפנות אלינו לצורך מענה, שירות וסיוע.

מאמרים נוספים

/ 5.

פנו אלינו למידע נוסף וייעוץ חינם
דילוג לתוכן